אני רק שאלה - למה כולן בלונדיניות?

אתה כאן:
>
>
אני רק שאלה - למה כולן בלונדיניות?
בגובה העיניים · פרק 01
מחמאה עקיפה שווה יותר ממחמאה ישירה
רק צריך לקרוא אותה בין השורות
בגובה העיניים #1
חיה
אחת החוויות שלי אחרי ביצוע פרויקט גדול
היא לשמוע את השטח
איך הקיר נתפס בעין ומה אומרים הצופים
בדרך כלל אומרים 'פשש' ו'וואו' ו'מדהים' וכל המילים הטובות
וזה נחמד וגם מלמד לעתיד
אבל אותה פעם גרמה לי להסמיק משתי סיבות
עם פתיחת השנה פגשתי שכנה שיש לה בנות בבית הספר
ושאלתי אותה על הקישוטים החדשים
מחכה לשמוע את ה'פשש' וה'וואו' הסטנדרטיים
אבל היא, כמו יהודייה טובה,
מחזירה לי בשאלה -
תגידי חיה, למה כל הילדות בפוסטרים בלונדיניות?
הסמקתי פעם אחת
כשחשבתי על הבנות הג'ינג'יות שלא נכנסו לתמונה
הסמקתי פעם שנייה
כי בעצם יש פה שאלה מחייכת שדורשת מענה
(אגב, צבע השיער יכול להשתנות גם לסגול אם רק תבקשו...)
כשחזרתי לצבעי המקורי
הבנתי שהייתה פה מחמאה אדירה
היא לא רק הסתכלה בקיר
היא התעמקה
היא עברה מילדה לילדה, וחישבנה
וגם הגיעה למסקנה ושאלה אותי

אם כך
סימן שעבודת השטח שלנו לא מיועדת לבלונדיניות בלבד...

רגע, על איזה קיר מדובר?

ברוכות הבאות · בית ספר נחשב בבני ברק
המוסד: בית ספר לבנות, מהנחשבים והאיכותיים בבני ברק
השלוחה לכיתות א'-ג'
החלל: שלוש קומות, שתיים מהן מתחת לאדמה
הקונספט: בכל קומה - קיר של כח
חומר: מדבקה מכף רצפה ועד ראש התקרה · כ-63 מ"ר

ואיך הכל התחיל?

בבני ברק, עיר התורה, יש בית ספר איכותי שגדל משנה לשנה
באיכות, בכמות, באווירה מיוחדת ונדירה
ובמסירות שאי אפשר לתאר במילים

יש לבית הספר סניף נוסף
לשכבה הצעירה - כיתות א'-ג'
בניין חדש יחסית, שמכיל כמה מוסדות
ובית הספר מאייש את שלוש הקומות התחתונות
(שתיים מהן מתחת לאדמה)

הכול חדש. הכול נקי. אבל ריק.
האמירה החיה והתוססת במבנה הראשון
עדיין לא חדרה לקירות בית הספר החדש

הבקשה הייתה:
"אני רוצה שירגישו שזה שלנו.
שייכנסו חיים למקום הזה."

יש לך תמונות? לפני ואחרי?

סתם. לבן. כחול.
דלת אחרי דלת. מסדרון אחרי מסדרון.
והכול "בסדר"...
רק שאין שם שום דבר שתופס את הלב.

ואיך מקשטים שלוש קומות שלמות?

הגודל והמבנה ההנדסי לא אפשרו לנו 'להשתלט' על כל הקירות
בדקנו מה ניתן ליצור, והתקבלה החלטה חכמה:

בכל קומה - קיר של כח

קיר אחד מרכזי 'מכף רצפה ועד ראש התקרה'
שייתן את הטון, הסגנון והאווירה
(ובתוכנית העתידית יגיעו אלמנטים ודמויות מהקישוט לבקר בכל הקומה... בבישול)

הפרויקט קם בשיא הלחץ של פתיחת שנת הלימודים
ולכן הדמויות המככבות הן אלו שכבר יצרנו בעבר
גם כדי להספיק, וגם כדי לשמור על סט אחד.
כל קומה קיבלה תוכן וקונספט אחיד:

ברוכות הבאות - בגובה העיניים פרק 1
"ברוכות הבאות" בכניסה
בבית שלנו - בגובה העיניים פרק 1
"בבית שלנו" במסדרון של כיתות ב'
ברכות הנהנין - בגובה העיניים פרק 1
סטנדים של ברכות הנהנין - "מה אשלם לה'" לכיתות ג'

"עלי והצליחי" ממשיך את קומת הכניסה עם תכני בית יעקב,
ולפני היציאה תמיד נברך אותן בחיוך - "בהצלחה".

לא כדי "להוסיף עוד תוכן".
כדי שמסדרון חדש יפסיק להיות סתם מסדרון -
ויתחיל להיות בית ספר.

שאלון המיפוי
גם אצלכם יש מסדרון שמחכה לחיים?
שאלון קצר, ונחזור אליכם לשיחת ייעוץ - ללא עלות וללא התחייבות
למילוי שאלון המיפוי >>

ואז הבנתי את המחמאה שב'סאבטקסט'

כי אם אמא שמה לב לפרט כזה -
זה אומר שהיא לא ראתה והלכה הביתה

היה פה מיני סיור מודרך:
נכנסה וחייכה מול קבלת הפנים "ברוכות הבאות"
ענתה אמן על 'עלי והצליחי'
הרגישה "בבית שלנו"
עצרה לנשום אוויר ליד ברכות הנהנין
ויצאה עם "בהצלחה" שממשיך איתה החוצה

ובמילים אחרות:
השטח יוצר דיאלוג חכם -
הפוסטרים מברכים, והתלמידות עונות :)

ולמה דווקא מסדרון?

בכיתה יושבות הבנות של כיתה אחת.
במסדרון עוברות כולן.

כל השאלה היא: איזה מרחב אנחנו רוצים ליצור כאן?
מה התלמידה תרגיש כשהיא עוברת כאן?
מה הקיר ישדר לצוות, להורה, לנפש?

כשהקירות מעוצבים, כשהם משדרים השקעה ומחשבה -
הם מחברים אליהם את הצוות, את התלמידות וההורים
כולם מרגישים שיש כאן בית. וספר...

המסדרון הופך למקום שנותן כח.

אם 'בלונדיני' תופס את העין,
קל וחומר שתוכן טוב תופס את הלב.
חדש על המדף:
"מה אשלם לה'" בפוסטר שכולל את כל הברכות
לצפייה בפוסטר >>>
חיה | פנורמה

מה זה ״בגובה העיניים״?

שאלה אחת של שכנה - ופתאום יש סדרה :)
כי מעבר ל'פשש' ול'וואו' הסטנדרטיים
יש את מה שבאמת קורה מול הקיר.

בואו לבקר איתנו יחד במוסדות שונים ומגוונים ברחבי הארץ (והעולם)
ולצלול פנימה, אל החלום, האתגר, והתוצאות המרהיבות בס"ד.

אחת לשבועיים, בגובה העיניים:
רשמים, שאלות וחיוכים -
הקירות מדברים, ואנחנו מקשיבים.
המשך יבוא... בס"ד
בגובה העיניים · שיחות אמיתיות מהמסדרון

אהבתם את המאמר?

שתפו במייל
שתפו בווטסאפ

השאירו תגובה

כתיבת תגובה